בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר חולל מהפכה של ממש ביחס לחייבים בישראל. החוק החדש החליף את פקודת פשיטת הרגל (1984)ושינה את התפיסה מהיסוד:
החייב אינו נתפס עוד כ"עבריין" שיש להעניש אותו, אלא כמי שנקלע ל"תאונה כלכלית" ויש לסייע לו להשתקם ולחזור למשק כצרכן מייצר.
מטרת העל של החוק היא כפולה: להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולשילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים ולהגדיל את אחוזי גביית החוב עבור הנושים ככל הניתן.
הבשורה הגדולה: להבדיל מהליכי פשיטת הרגל הישנים בהם לא היה קשר בין מתן צו הכינוס לחייב לבין צו ההפטר שיכול היה להינתן גם בחלוף למעלה מעשר שנים, הליך חדלות הפרעון מוגבל בזמן (בדרך כלל כ-5 שנים), כשכבר אחרי שנה וחצי הדרך תנאי הסיום שלו ידועים ברורים ומאושרים ע"י בית משפט.
לאיזה מסלול אני שייך? החלוקה לפי גובה החוב.
החוק החדש יצר הפרדה ברורה בין סוגי ההליכים, בהתאם לגובה חובותיו של היחיד (נכון לשנת 2025, הסכומים מתעדכנים מעת לעת):
1. הליך לחובות נמוכים (עד כ-173,071 ש"ח) הערכאה המנהלת: רשם ההוצאה לפועל (במסלול ייעודי של חדלות פירעון).
היתרון: הליך מהיר יחסית, בירוקרטיה מופחתת, ומנוהל בתוך מערכת ההוצאה לפועל המתמחה בגבייה.
המטרה: להביא להסדר תשלומים מהיר או להפטר לחייבים מעוטי יכולת.
2. הליך לחובות גבוהים (מעל כ-173,071 ש"ח)
הערכאה המנהלת: הממונה על הליכי חדלות פירעון (לשעבר הכונס הרשמי) ובית משפט השלום.
התהליך: מנוהל על ידי נאמן שממונה על ידי בית המשפט, בפיקוח הממונה.
ההליך בנוי בצורה מובנית וברורה הכוללת ארבעה שלבים עיקריים
שלב 1: הגשת הבקשה והדוח הכלכלי וקבלת "צו לפתיחת הליכים".
לאחר הגשת בקשה מלאה הכוללת נספחים ואסמכתאות, תצהיר הסתבכות, טופס ויתור סודיות ותשלום אגרה, ניתן "צו לפתיחת הליכים" ע"י הממונה, מתמנה נאמן ונקבע דיון למתן צו שיקום כלכלי למועד עתידי של 18 חודשים קדימה.
המשמעות המיידית-
ביטול הליכים: כל ההליכים המשפטיים נגד החייב (עיקולי משכורת, עיקולי עו"ש, תביעות) נעצרים מיידית.
הגבלות: הגבלות מכוח חוק ההוצאה לפועל אשר היו מוטלות על החייב מבוטלות, והממונה מטיל על היחיד הגבלות חדשות שילוו אותו במהלך ההליך כגון :
עיכוב יציאה מהארץ: למניעת בריחת החייב (ניתן לבקש ביטול זמני במקרים חריגים).
הגבלה מיוחדת בבנק ישראל- איסור על שימוש בצ'קים (צ'קים לשכירות יכולים להינתן רק לאחר קבלת אישור מיוחד מהממונה/רשם).
כרטיסי אשראי: לא ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי (למעט כרטיסי "דביט" לחיוב מיידי, באישור).
ייסוד תאגיד: איסור על הקמת חברה או להיות בעל עניין בתאגיד.
הגבלה על ניהול ספרים (מע"מ ומס הכנסה) כעוסק עצמאי- ניתן להסירה רק באישור בית משפט.
שלב 2: תקופת הביניים (כ-9 עד 12 חודשים) זוהי "תקופת הבירור והמבחן" של החייב.
בשלב זה החייב נדרש לשלם תשלום חודשי קבוע לקופת הנשייה (נקבע לפי נוהל אמות המידה של הממונה על הליכי חדלות פרעון); להגיש דו"חות דו-חודשיים לממונה על הכנסות והוצאות; לשתף פעולה עם הנאמן בבירור מצבת נכסיו וחובותיו, ולהתייצב לבירור לפניו.
שלב 3: הצו לשיקום כלכלי- לאחר בדיקת התנהלות החייב ומצבו הכלכלי, הנאמן והממונה מגישים המלצה לבית המשפט (או לרשם).
בשלב זה נקבעת תוכנית הפירעון שהיא הסכום חודשי שהחייב ישלם למשך תקופה קצובה (ככלל 3 שנים נוספות, אולם מחדלים בהליך יכולים להביא להוספה של חודשי תשלום לקופה), וכן נקבע אלו נכסים (אם ישנם) מוקנים לקופת הכינוס. כמו כן במעמד זה נקבע האם היחיד יחוייב בהשתתפות בתוכנית הכשרה כלכלית להתנהלות נכונה, על מנת לסייע ליחיד שלא לייצר חובות מחדש.
שלב 4: קבלת צו ההפטר
בסיום התשלומים ותקופת השיקום הכלכלי, ובתנאי שהחייב עמד בתוכנית הפירעון הוא מקבל צו הפטר- המשמעות: יתרת החובות (שלא שולמו) נמחקת, ההגבלות מוסרות והחייב יכול לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים, נקי מחובות העבר, למעט חובות שאינם בני הפטר, כגון חוב מזונות, קנסות וחובות שנוצרו במרמה, או פיצוי לנפגע עבירה בהליך פלילי.
הליך חדלות פירעון הוא הזדמנות פז, אך הוא גם הליך משפטי מורכב הדורש דיוק והכוונה נכונה בתוכו כיוון שכל צעד שבו יכול לגרור משמעויות משפטיות כבדות. טעויות בהגשת הבקשה, חוסר שיתוף פעולה אי ביצוע תשלומים או הצהרות שגויות עלולים להוביל לביטול ההליך ולהחזרת החובות המקוריים וריביות הפיגורים למסלול הגבייה בהוצאה לפועל!!
עורך דין המתמחה בחדלות פירעון ידאג להתאמת המסלול הנכון עבורך, ביסוס ההגנה על נכסים חיוניים (כגון דירת מגורים) ככל הניתן במסגרת החוק, התאמת צו התשלומים החודשי למצב הפיננסי של היחיד ועוד. נקלעתם לחובות? אל תתמודדו לבד. החוק החדש מאפשר לכם לצאת לדרך חדשה. צרו קשר עוד היום לבדיקת התאמתכם להליך.